שיקום במים לשיתוק מוחין

גלגל הצלה

שיקום במים לשיתוק מוחין

אורנה שיראון – הידרתרפיסטית מוסמכת ב"גלגל הצלה"  

הגדרה – שיתוק מוחין הוא מושג רחב המייצג קבוצה של הפרעות נוירולוגיות. שיתוק מוחין מוגדר כחבלה בלתי מתקדמת של המוח, המתרחשת לפני הלידה בסמוך ללידה, או בינקות. שיתוק מוחין הינו ההפרעה נוירו-התפתחותית השכיחה ביותר מבין ההפרעות בגיל הילדות הגורמות נכות.

סימנים וסימפטומים

קיימת שונות רבה בין מקרי CP אשר תלויה במקום הפגיעה. הפגיעה יכולה להתרחש באזור אחד, או במספר אזורים במוח עד גיל 5.

המונח CP מתייחס לקבוצת מקרים רפואיים המאופיינים בליקויים בתנועות הרצוניות או, בשליטה מוטורית. הפגיעה בעיקרה מוטורית אך לעיתים מלווה בליקויים נפשיים. בחלק מן המקרים הילד יסבול מירידה בטונוס השריר- "היפו טונוס". במקרים אלה הילד יראה לעיתים רגוע מידי או מרושל בתנועותיו. לעומת זאת יתכן והילד יסבול מטונוס שרירים מוגבר – "היפר טונוס" אשר יתבטא בנוקשות, באגרופים קמוצים, בספסטיות. טונוס השרירים יכול להשפיע גם על מערכת העיכול והנשימה ועלולות להתפתח בעיות נלוות כגון: קושי בבליעה, בנשימה, בדיבור, ראייה, שמיעה, קשיי למידה, בעיות התנהגות, פיגור שכלי ועקמת של עמוד השדרה.

תבניות תנועה טיפוסיות לשיתוק מוחין ספסטי:

תבניות הליכה אופייניות ל-CP ספסטי הם:

  • הליכת מספרים (רגליים בצורת X )

  • הליכה על האצבעות ( רגליים בכפיפה כפית וגירוי הרפלקס (PSR).

בנוסף לכך ניתן לומר באופן כללי שתינוקות CP עוברים את שלבי ההתפתחות המקובלים כמו: התהפכות מצד אל צד, ישיבה, זחילה ועוד באיטיות רבה. כמו כן הם נוטים לשמור על רפלקסים מסוימים שאמורים להעלם בינקות המוקדמת. התסמינים של שיתוק מוחין מופיעים לעיתים גם במחלות , או בבעיות אחרות ולכן תמיד כדאי להיוועץ עם הרופא. 

מיון – CLASSIFICATION

נהוג בספרות הרפואית לסווג את שיתוק המוחין ע"פ שני סיווגים:

  • סיווג פיזיולוגי – (ע"פ סיווג הפגיעה במערכת העצבים) ספסטי, אטתואיד, אטקסי, מעורב, טרמור ונוקשות

  • סיווג טופוגרפי –(ע"פ מיקום הפגיעה) המיפלגיה, דיפלגיה, פארפלגיה, מונופלגיה, טטרפלגיה, המיפלגיה כפולה וקוואדריפלגיה.

קוואדריפלגיה

היא האבחנה הקשה ביותר עם מוגבלות פיזית קשה. תנועה ספסטית בכול ארבע הגפים , ידיים ורגליים. בעיות נלוות נוספות הן: פיגור שכלי, אפילפסיה, ליקויים בראייה, בשמיעה, אוטיזם, הרפלקסים הגידיים ערים, תגובות היציבה ותגובות בחלל הם חריגות, או מאוחרות, חולשה כללית, תנועות סימטריות יתר על המידה וחוסר שימוש בידיים באיזון הגוף.  

טיפול

שיתוק מוחין אינו בר ריפוי והוא נמשך לאורך כל החיים אולם אפשר לעשות רבות כדי להעניק לילד מידה רכה של עצמאות. הטיפול מתמקד בהגדלת יכולתו של הילד בבית ובקהילה.

הטיפול מתאפיין בסדרה, של טיפולים רפואיים משמעותיים, רבת היקף ובמניעת עיוותים או בהקטנתם. הטיפולים מתבססים על הצרכים והבעיות של המטופל. הכרחי לערב בשלבי הטיפול וקבלת ההחלטות והתכנון את כל הגורמים המקצועיים מהדיסציפלינות השונות. 

יתרונות הפעילות במים ולימוד שחייה לנפגעי CP

הבריכה היא כלי טיפולי חשוב ויעיל לאוכלוסיית משותקי מוחין.

אחת הבעיות שממנה סובלים הילדים היא הימצאותו של רפלקס היישור המוגזם (A.T.N.R) המגביל את תנועתם. הימצאותם במים חמים מעלה את טמפ` גופם, דבר שמפחית את פעילות סיבי גמא המאפשרת הורדת הפעילות האקטיבית של כישור השריר וכתוצאה מכך יש ירידה בטונוס המוגזם. טיפול במים ניתן תוך ניצול התחשבות בכוחות הפיזי קלים הפועלים במים אשר מקלים על התנועה.

ציפה עשויה לעזור לתנועה שמתבצעת במישור האופקי, היא בעלת התנגדות קטנה יותר מזו שמתבצעת במישור האנכי, כאשר יש תמיכה של כוח הכובד הציפה משמשת כתמיכה וכך התנועה מתבצעת ביתר קלות. כאשר המטופל שוכב בתנוחה אופקית במים התועלת של כושר הציפה בניגוד לכוח המשיכה מאפשרת פעילות חופשית מרבית.

מעצם השהייה במים קיים לחץ הידרוסטאטי מתמיד על בית החזה והריאות, דבר המשפיע לטובה על הנשימה. כמו כן יורדת הפעילות של המערכת הסימפתטית, ההחזר הוורידי גדל באחוזים ניכרים וכך אספקת החמצן גוברת, מצב זה מגדיל את האלסטיות של השרירים והנוקשות פוחתת. נפגע שיתוק מוחין יכול להתנועע במים בחופשיות רבה, ללא כול מכשירי עזר, כיסאות גלגלים, קביים, או סדים, דבר המקנה לו תחושה של עצמאות.

שליטה טובה של המטופל המוגבל על תהליך שווי המשקל במדיום המים, מביא בעקבותיו תחושה של ביטחון עצמי רב.

השחייה מפתחת שרירים, מחזקת ומאריכה אותם.

ההסתגלות למים מחייבת נשימה נכונה, דבר הגורם להפעלת השרירים הצלעיים והבין צלעיים.

ישנה מגמה לשתף את הילד בקבוצת שחייה כדי לאפשר לו להרחיב את חוג חבריו, לצמצם את השוני ולהשתוות ליתר חברי הקבוצה.

בעיות ייחודיות של נפגעי CP והשפעתם על לימוד השחייה

טונוס שרירי גבוה מונע תנועה רצונית, גורם לעייפות, מאמץ ולתסכול. יישור הצוואר עלול להגביר את טונוס הפשיטה (אקסטנסורי) בגב, תגובה זו במידה ומתרחשת בזמן שחיית גב מונעת כול אפשרות להרפיה וציפה עצמאית. מאותה הסיבה כאשר שוחים על הבטן יש להקפיד שהשחיין יוכל להכניס את ראשו למים וזאת על מנת להשיג תנוחה ניטרלית של הראש ולהימנע מפשיטת יתר בצוואר.

קיומם של הרפלקסים הפרימיטיביים, עלולים לגרום לחוסר יציבות במים שיוביל לפחד מהמים בעקבות איבוד שליטה תנועתית. הימצאותו של הרפלקס (S.T.N.R) מקבע את הגוף.

קיבוע הגוף מופיע ב- 2 תנוחות קיצוניות:

  • קרוב הראש לחזה גורם לכיפוף הידיים ויישור הרגליים.

  • קרוב הראש לגב גורם ליישור בידיים ולכיפוף ברגליים.

נפגעי שיתוק מוחין הסובלים מקיומו של הרפלקס האסימטרי של הצוואר A.T.N.R)) אינם מסוגלים לשחות את סגנונות השחייה האסימטריים כגון חתירה משום שהם מגבילים את קיומו של הרפלקס. שינוים בצורת הגוף ותופעות כגון אסימטריות מקשות בלימוד מיומנויות במים. צפיפות האיברים תוביל לאתגרים רבים בעת הציפה במים, ספסטיות ותבניות כפיפה יגרמו לאיבר לשקוע ויצרו רוטציות במים.

עקרונות למידה בעבודה עם CP במים

נשימה חופשית במים 

אצל חלק מן הילדים נוצר מצב של שאיפה במקום נשיפה רצונית. במקום להוציא אוויר במים הם ישאפו מים, שעלולים לגרום להם לחנק. לכן תהליך לימוד הנשימה החופשית במים חייב להיעשות בהדרגה. ישנה חשיבות רבה ללמידת הנשימה אצל ילדי ,CP שלפגיעתם נלוות פגיעה בכושר הדיבור.

העבודה במים עשויה לשפר את כושר התבטאותם. כמו כן, תהליך של למידת הנשיפה מחזק את שרירי הפה והלסת, ומאפשר לילד שליטה טובה יותר על ריור ודיבור. 

עמידה במים

אצל חלק מילדי CP קשה ומורכבת משום שקיימת בעיה בשיווי משקל וקורדי נציה. דבר זה בא לידי ביטוי ביכולת לעבור ממצב של עמידה לשכיבה, ומשכיבה ולעמידה.

שליטה על מנחים שונים של הגוף גורמת לילד תחושה שליטה בגופו, ומגבירה את הביטחון העצמי והמוטיבציה להמשיך בלימוד השחייה במים.

אצל רבים מילדי ה- CP קיים מצב של כיווץ ומתח שרירי בלתי רצוני, מטרת הלמידה הראשונית היא ללמדם להרפות את שרירי גופם שתאפשר להם "ציפה שקטה" על הבטן או על הגב.

למידת השחייה בהדרגה ובאיטיות תאפשר לשלוט בצורה מרבית על התנועה תוך התאמה ליכולתם הגופנית ולכושר תפיסתם השכלית. המטרה הסופית בלימוד שחייה היא להתאים את הסגנון הנלמד ליכולתו הטבעית של כל שחיין תוך דגש על הסגנון המקורי.

רבים מנפגעי שיתוק מוחין משתתפים בחוגי השחייה השונים לצורך הנאה , לפעילות חברתית וזהו פרק הזמן היחידי בו הם מגיעים למצב של עצמאות תפקודית.

נכתב ע"י אורנה שיראון, הידרתרפיסטית מוסמכת ב"גלגל הצלה".

אולי יעניין אותך גם..

התעמלות במים בחורף

התעמלות במים בחורף

הכי כיף בחורף להתכרבל מתחת לשמיכה החמה, עם כוס שוקו לוהט וסרט טוב בטלוויזיה ופחות לצאת החוצה ולעשות ספורט רק שלגוף שלנו לא כל כך משנה אם חורף או קיץ. הוא זקוק לפעילות גופנית – להפעיל את השרירים, לשמן את המפרקים ולחזק את הלב. כשנכנעים לעייפות ולמזג האוויר הסגרירי ולא מפעילים את הגוף מתחילות הבעיות!

להמשך קריאה »
התעמלות במים

התעמלות במים – הספורט המומלץ לבעלי עודף משקל

פעמים רבים, אנו נשאלים מהי הפעילות הגופנית המומלצת לאדם שסובל מעודף משקל. במקרה כזה, כדאי לזכור שאנשים בעלי עודף משקל מתקשים בפעילות אירובית בגלל העומס שנוצר על המפרקים ומערכת הנשימה. כל פעילות שכזו מצריכה מהם מאמץ מוגבר שכרוך בכאב, תסכול והזעה מוגברת, לכן פעמים רבות הם נמנעים מלעסוק בפעילות גופנית, מה שעלול להוביל לעלייה נוספת במשקל ולתחושת ייאוש ותסכול.

להמשך קריאה »
התעמלות במים לגיל השלישי

התעמלות במים לגיל השלישי

אחת הבעיות של בני הגיל השלישי הוא מיעוט בפעילות גופנית בגלל מחלות כאלו ואחרות, בעיות במפרקים, לחץ דם וסכרת לא מאוזנת שעלולים לגרום לסחרחורות ומעל לכל – החשש מנפילה שעלולה לגרום לפציעות וחבלות שקשה להתאושש מהן.

להמשך קריאה »
חוג שחייה לילדים

מה הקשר בין חוג שחייה לביטחון עצמי אצל ילדים?

בגלל שהייה ממושכת בבית, מול טלוויזיה ומחשב, מספר רב של ילדים סובלים מחגורת כתפיים חלשה, מכיוון שבמקום לשחק בגני שעשועים, המחזקים את השרירים ומטפחים פעילות חברתית. לכן, יש לנו ילדים יותר חכמים, אך פחות חזקים ומפותחים פיזית ומנטלית.

להמשך קריאה »
הידרותרפיה

איך לשחרר שרירים תפוסים

למה מנוחה לא עוזרת עם שרירים תפוסים (ומה כן עוזר) פעמים רבות כשחשים כאב בשרירים, כלומר השרירים "תפוסים", התגובה המיידית היא לשכב ללא תנועה ולהמתין שהכאבים יחלפו, בד"כ בליווי משככי כאבים ולעיתים גם זריקות שמשחררות את השרירים באופן מלאכותי.

להמשך קריאה »
הידרותרפיה - גלגל הצלה

הידרותרפיה בכפר סבא

גלגל הצלה הינו מרכז הידרותרפי ופיזיותרפי, לשיקום  תינוקות, נוער ומבוגרים באמצעות שחייה טיפולית, טיפולי הידרותרפיה, פיזיותרפיה ועוד. המרכז הוקם על-ידי גבי טפרברג בשנת 1990. במרכז קיימות שתי בריכות מקורות ומחוממות, הפועלות בכל ימות השנה, וקליניקות לטיפול רפואי ופרא-רפואי, הנותנות מענה משולב לכל פתולוגיה, תחת קורת גג אחת!

להמשך קריאה »
לימוד שחיה לילדים

הקשר בין שיווי משקל לביטחון עצמי אצל ילדים

כאשר ילד ששיווי המשקל שלו לא מפותח בהתאם לגילו – הוא ירבה ליפול, יתקשה במשחקי כדור ויחוש מאוים כל פעם שתידרש ממנו פעילות מאתגרת וברור שלא יהיה מוכן לעסוק בפעילות גופנית ויתכן גם שיהיה מושא ללעג, מה שעלול להוביל לפגיעה בביטחון העצמי ובתחושת המסוגלות שלו.

להמשך קריאה »
לימודי שחייה

למה כדאי ללמוד שחייה אצל מאמנים הידרותרפיסטים

לימוד שחייה הוא מעבר לטכניקה פשוטה, והוא תלוי במידה רבה במתאמן.ת: מה מצב השרירים, המפרקים, האם יש חולשה בחגורת הכתפיים, איך הגמישות. כאשר המפרקים נוקשים (כתוצאה מחוסר אימון, או מהגיל) יש יותר פחד ורתיעה ממים ולכן יהיה קושי לייצר תנועה במים, ולכן כדאי שהמאמן שלכם יהיה גם הידרותרפיסט שיעזור לכם לבנות את הכושר הנדרש לטובת לימוד שחייה.

להמשך קריאה »
דילוג לתוכן