המודל המסורתי שלנו, לא מתאים תמיד לפגישה הראשונה עם מטופל. גם אבחנת רופא ושיחה מקדימה עם המטופל לא מספיקות. לפיכך, בניתי שלבים מקדימים, שמתאימים לכל אחד.  המודל יתייחס למפרק ולשרירים הסובבים אותו. את הפגישה הראשונה מחלקים לשלושת השלבים שיפורטו בהמשך, כדי לאפשר למטופל להיחשף לשיטת הטיפול והשפעתה עליו; החל מהפגישה השנייה, ולפי דיווח המטופל, עוברים משלב לשלב רק כשמרגישים שהנושא מוצה ברמה הפיסיולוגית. אפשר להישאר בשלב, אפילו, טיפול שלם, אם יש צורך.

שלבים:

עיסוי רפואי- מחפשים מסביב למפרק הפגוע שרירים, שהטונוס שלהם גבוה. בעיסוי מסורתי ובלחיצות קלות, משטחים את הקשיות המונעת תנועה וגורמת לכאב בנוסף לפתולוגיה האורתופדית.

בוכנה- דחיסה ומתיחה.

אפשר לדמיין את המפרק הפגוע לפקק שלא נפתח או אקורדיון שלא היה בשימוש. המטרה להגיע לשחרור מה"תקיעות" בה הוא מצוי. כיון, שהשרירים מסביב למפרק משוחררים, כתוצאה מהעיסוי, לדקות/שעות/ימים הבאים, ניתן למתוח קלות את השריר, באחיזה בשני קצותיו, ומייד לקרב קצוות אלה האחד אל השני; יש לחזור על הפעולה כמה פעמים, ולהשתמש במנחים שונים, שיפורטו בהמשך.

לדוגמה:

הפגיעה הנפוצה ביותר היא באזור הגב התחתון. את העיסוי מבצעים, כשהמטופל שוכב על הגב; צווארון לצווארו, ואטרייה מתחת לרגליו; עם תם העיסוי עוברים לשלב השני. נעמדים מאחורי המטופל, כתפיים במים, ואוחזים בכתפיו או בראשו (יד אחת מתחת לסנטר ושנייה עוטפת את הגולגולת), או מתחת לבית השחי או במותניים. באיטיות דוחפים קדימה-דחיסה, ומחזירים במשיכה לנקודת ההתחלה. חוזרים על התנועה כמה פעמים, כדי להשיג את הגמישות שניטלה ממנו בגלל הפגיעה.

כמות הפעמים בכל מצב, מהירות ההובלה והכוח המושקע הינם נגזרת של תגובת המטופל וניסיוננו. אפשר לעשות את התהליך מכיוון הרגליים, וכ"כ, כשהמטופל שוכב על הבטן, בתנאי ששולט במיומנות השחייה, ומסוגל להפנות ראשו לנשימה ללא נזק לעמוד שידרה צווארי.

2 – סיבוב

עם תם השלב השני, הופכים את המפרק הפגוע לציר תנועה, ומציירים עיגול ל-2 הכיוונים, בשלושה מישורים: חיצי, רחבי ואופקי.  תנועות אלו ישלימו את השחרור הנדרש, ויאפשר לנו לעבור למודל השיקום המסורתי שלנו.

אם נמשיך את מקרה ה"גב התחתון", נרצה להשיג מאגן הירכיים את התנועה הסיבובית המבוקשת, כך שבאזור הכאב ייוצר חלל "משומן", ותתאפשר תנועה במישור החיצי.

הדרכים לביצוע הסיבוב:

• מטופל עומד עם הפנים מול הקיר, ידיו על המעקה, רגליו על הרצפה. המטפל אוחז במותניו, ומבצע עבורו את הסיבוב.  אפשר לשלוט במהירות התנועה, כמות הסיבובים ועוצמתם.  אין לשכוח את שיטת העבודה שלנו: סיבובים לצד אחד; סיבובים לצד שני; לסירוגין;

• כנ"ל, אך המטופל מניח את רגליו על הקיר.

• מטופל מניח את כפות רגליו על הברכיים שלנו, ואוחז בנו. אנו מבצעים את הסיבוב בעצמנו, תוך אחיזה במותניו.

•  כנ"ל, אך המטופל מבצע את הסיבוב בעצמו, עם ראש הים וראש מחוץ למים;

• מניחים אטרייה מתחת לבית השחי, עמדות המוצא הנ"ל. מנצלים את העובדה, שהארכנו את המנוף, והצלחנו להגדיל את הסיבוב והתועלת שלו.

לסיום:

יש להסביר למטופל את מודל הטיפולי, ולבדוק כל הזמן אם המטרה מושגת.יש להדגיש, כי התחזוקה השוטפת, הכוללת חיזוק שרירים, שמירה על גמישותם וסיבות לב ריאה באמצעות שחייה בריאותית, הם השלב חשוב בתהליך.